הכרעת דין בתיק ת"פ 3404-07

להלן הכרעת הדין:

רקע.

הנאשמים בכתב אישום זה הם: חברה אשר ניהלה מפעל לייצור ושיווק נקניק בשר בחולון, ושני מנהליה ובעלי המניות בה במועדים הרלבנטיים, הנאשמים 2 ו-3. כפי הנאמר בכתב האישום נאשמים 2 ו-3 הם בני זוג נשואים זה לזה.

כפי שנטען בכתב האישום, ניהלו הנאשמים המפעל, כאמור לעיל, מבלי שיהיה להם רישיון לעסק כמחויב על פי החוק.

בכתב האישום מפורטים מועדים שונים שהם כנטען בו - התקופה הרלוונטית. תקופה זו כפי העולה מתוך המועדים המפורטים בכתב האישום משתרעת על פני מועדים שונים: משנת 2003 עד 22.9.2004 הוא המועד המצוין בסעיף 9 לכתב האישום לפיו נערך ביום זה סיור בעסקם של הנאשמים.

על פי כתב האישום, הזרימו הנאשמים במפעלם תמלחות שונות הבאות מחומרים שונים בהם נעשה שימוש בתהליך הייצור, למערכת הביוב העירונית. שפכים המגיעים למכון טיהור שפכים בשפד''ן.

מתוך האמור בכתב האישום נמצא כי במועדים שונים: 12.3.03, 10.9.03 ו- 25.2.04 נמצאו חריגות בריכוז הכלורידים שהוזרמו מהמפעל למערכת הביוב העירונית.

בעקבות כך נשלחה לנאשמת בדואר רשום התראה לפי סעיף 20 כא לחוק המים ובה נדרשה לנקוט מיידית כל הפעולות הנחוצות למניעת הזרמת התמלחות מהמפעל למערכת הביוב העירונית ולמניעת הישנות זיהום מקורות המים.

בכתב האישום נטען כי אף על פי ההתראה כאמור המשיכו הנאשמים בהזרמת כלורידים ומוצקים מרחפים, במועדים שונים כפי המפורט בסעיף 8 לכתב האישום, המשתרעים מיום 19.5.04 ועד 24.10.06, למערכת הביוב העירונית.

כמו כן, נטען כי בסיור שנערך ביום 22.9.04 לא קוימו החלטות שנתקבלו בשימוע שנערך לנאשמים ועדיין מוזרמים תמלחות לביוב העירוני.

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של זיהום מקורות מים בניגוד להוראות חוק המים ותקנותיו.

הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום לפיכך התקיים המשפט, נשמעו עדי תביעה והוגשו מוצגים שונים.

יצוין כי לאחר סיום פרשת התביעה, ובפתח הדיון שנקבע ליום 17.2.11 לפרשת ההגנה, טען בא כוחם טענת "אין להשיב לאשמה". בהחלטתי מיום זה דחיתי טענה זו.  בא כוח הנאשמים ביקש דחיית הדיון לפי שלטענתו לא היה סיפק בידו להכין ההגנה וזה משום שלדבריו התנהל מו''מ בינו לבין ב''כ התביעה, וזו הבטיחה כי תסכים לדחיית הדין. יצוין כי לטענה כי לא היה בידי הנאשמים להכין הגנתם אין ולא כלום, שכן, היתה להם שנה תמימה להכין הגנתם מיום 18.2.10 ועד ליום 17.2.11. למותר לציין כי לדברי באת כוח התביעה בתגובה לבקשת הדחייה הרי לא הסכימה כלל לדחיית הדיון. משום כך, דחיתי בקשת ב''כ הנאשמים לדחייה אלא שלפנים משורת הדין החלטתי כי על מנת להימנע מבזבוז זמן שיפוטי, ישמע אחד הגנה אחד בלבד, העד חיים מץ, שהיה מנהל התפעול. אלא שעדותו של עד זה התמקדה לפינוי תמלחות משנים 2007 או 2008 כדבריו ואילו המועדים הרלבנטיים על פי כתב האישום הם משנים 2003 ועד 2006. עוד יצוין כי בתשובה לשאלה מתי החל עבודתו במפעל ענה: "התחלתי לעבוד בשנת 2007" (עמ' 17 מיום 17.2.11). ברור אם כן, שאין עדות של עד זה רלבנטית כלל ועיקר למשפט זה.

הדיון נדחה להמשך פרשת ההגנה ליום 22.2.11. דא עקא שסמוך למועד זה הגיש בא כוח הנאשמים בקשה לוויתור העדת עדי הגנה. כמו כן, הודיע כי הנאשמים לא יעידו. ממילא ביקשו לבטל ישיבה ההוכחות הנ''ל, ולהגיש סיכומים בכתב. נעתרתי לבקשה תוך שאני מבהיר משמעות הימנעות הנאשמים מלהעיד על פי סעיף 162 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ''ב - 1982. (החלטתי השנייה בפתקית מיום 22.2.11).

עולה אם כן, כי למעשה לא נשמעו עדי הגנה במשפט זה כמו גם לא הוגשו כל ראיות מטעם ההגנה.

ניהול עסק ללא רישיון.

כאמור וכמודגש כל שיש לפני במשפט זה הן עדויות התביעה בלבד. על פי הודעת הנאשמים  2 ו-3 ב-ת/19 ו-ת/20 עולה ברורות מפי הנאשמים בחקירתם כי הם בעלי המניות והמנהלים של החברה, ולמעשה הם מנהלי המפעל. באשר לעיסוק במפעל זה שניהם מודים כי מדובר בייצור בשר  ועיבודו. וכדברי נאשם 3 בהודעתו בת/19 "מצד אחד נכנס חומר גלם ויוצא בשר כנקניק או מעושן או מעובד או בשר גולמי." כמו כן, מספר בהודעתו כי הם מזריקים פוספטים, ניטרטם ומלחים לבשר מעושן או קפוא. (עמ' 2 להודעה שורות 7 עד 21).

עולה מתוך כך, שאין מחלוקת כי הנאשמים 2 ו-3 הם מנהליה של החברה וכי המפעל שבניהול הנאשמים הוא מפעל לעיבוד ויצור בשר.

על פי סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) פריט 4.4 חל איסור לעסוק בעסק כפי תיאור העיסוק במפעל של הנאשמים בלי רישיון כדין.